פטור מהצבא בלי להילחם על זה – מתי זה לגיטימי ומתי זה פשוט חכם

בעידן שבו כל חייל או חיילת מתמודדים עם מערכת צבאית מורכבת ולעיתים לא מתפשרת, מתעוררת השאלה: מתי נכון להישאר ולשרת, ומתי נכון לעצור, לבדוק את התמונה הכוללת – ולשקול פטור מהשירות הצבאי? עבור לא מעט מועמדים לגיוס, מדובר בשאלה לא רק אישית, אלא גם אסטרטגית, משפטית ולעיתים קרובות – מוסרית.

למרות התחושה הציבורית שמי שמבקש פטור בוחר "בדרך הקלה", המציאות מלמדת אחרת. במקרים רבים, מדובר בהחלטה שקולה, המתבססת על מצב רפואי, נפשי, משפחתי או חברתי אמיתי, אשר מצריך הבנה עמוקה של המערכת ושל האפשרויות המשפטיות הקיימות.

לא כל מי שמבקש פטור – משתמט

חשוב לעשות את ההבחנה בין אלו שמנסים להתחמק מגיוס באמצעים פסולים, לבין אלו שמגיעים עם סיבה מוצדקת ומוכרת לפי החוק. אדם שמתמודד עם קושי נפשי חמור, מחלה כרונית או מציאות משפחתית מורכבת – לא אמור להיאלץ להיכנס למאבק מתיש מול צה"ל. המדינה עצמה הכירה בכך שישנם מקרים שבהם השירות הצבאי אינו מתאים לכל אחד.

מתי זה לגיטימי?

ישנם מקרים ברורים ומוגדרים בחוק שבהם מתן פטור מהשירות הצבאי הוא החלטה ראויה, חוקית ואנושית:

• מצבים רפואיים או נפשיים משמעותיים: מדובר במקרים שבהם ישנה אבחנה רפואית או פסיכיאטרית ברורה, המאושרת על ידי ועדות רפואיות בצה"ל או מומחים חיצוניים.
• רקע משפחתי או אישי מורכב: למשל, חיילים שהם מפרנסים עיקריים, מטפלים בהורים חולים, או נמצאים במצבי קצה חברתיים.
• סיבות דתיות, השקפת עולם או חוסר התאמה אישית מובהקת: כולל בני ישיבות, אנשי דת, פציפיסטים ועוד.

במקרים כאלו, הניסיון "לשרוד" את השירות בכל מחיר – לא רק שאינו מוסרי כלפי האדם עצמו, אלא עשוי גם להחמיר את מצבו הבריאותי או הנפשי. כאן נכנס לתמונה הפן המשפטי: במקום להילחם במערכת, ניתן לפנות לייעוץ מקצועי ולקבל הכוונה כיצד לפעול במסגרת החוק.

הסמכות היא להבין מה נכון למועמד – ולא מה נראה טוב בציבור

במקרים שבהם קיימת הצדקה רפואית, משפטית או מוסרית למתן פטור מהצבא, גישה סמכותית ואחראית תזהה את הצורך ותגיש את הבקשה בהתאם לפרוצדורה המקובלת. אין מדובר ב"פרצה", אלא בזכות מוקנית בחוק. זיהוי נכון של המצב, ניהול נכון של ההליך, והצגת חומרים מתאימים – כל אלו יכולים לחסוך חודשים ארוכים של סבל נפשי מיותר.

ליווי של עורך דין צבאי מוסמך ובעל ניסיון עשוי להיות ההבדל בין הליך מסורבל, ארוך ולעיתים לא מוצלח – לבין מיצוי זכויות מלא באופן חוקי ומהיר. ההיכרות עם ועדות רפואיות, ראיונות בלשכת הגיוס, והמערכת המשפטית הצבאית – היא קריטית.

למה לא צריך להרגיש אשמה?

מערכת הביטחון מכירה בכך שישנם אזרחים שלא יכולים ואינם אמורים לשרת בצה"ל. גם צה"ל עצמו אינו מחפש לגייס בכוח מועמדים שאינם מתאימים. המשאבים של המערכת מוגבלים, ולמרבה האירוניה – לעיתים הוצאת מועמד לא מתאים מהמערכת, היא אינטרס משותף של שני הצדדים.

באופן מעניין, גם הוועדות הצבאיות, ככל שהן קפדניות, מבינות לעיתים את המורכבות האנושית מאחורי המסמכים. אבל כדי שזה יקרה – יש להציג את הדברים נכון, בצורה שקופה, משפטית ומבוססת.

מתי זה פשוט חכם?

יש מצבים שבהם המשך שירות צבאי עלול להחמיר מצב רפואי או נפשי, לגרום להתמוטטות, לעיכוב בהתפתחות האישית או לפגוע באדם ובסביבתו. במצבים כאלה – דווקא ההחלטה שלא להמשיך בשירות, ולבקש פטור – היא ההחלטה האחראית, הבוגרת והנכונה.

יש לציין שלא מעט מקרים מסתיימים בסופו של דבר בפסקי דין, המלצות רפואיות, או חוות דעת פסיכיאטריות המובילות לאותו פטור. במילים אחרות – לו היו אותם מועמדים פועלים נכון מההתחלה, ניתן היה לחסוך להם את הסבל.

סיכום

קבלת פטור מהשירות הצבאי אינה בהכרח מעידה על חולשה או חוסר אחריות. לעיתים, מדובר בהחלטה אחראית, מותאמת אישית ובעלת הצדקה חוקית ומוסרית מלאה. בעולם שבו הביורוקרטיה יכולה לבלבל ולהרתיע, חשוב להיעזר בגוף מקצועי וסמכותי שמכיר את השטח, מבין את החוק ויודע כיצד לפעול בצורה המיטבית.

משרד עורכי הדין של עו"ד מירי יעקב גביש, העומד מאחורי פרויקט "המסייעת", מציע ליווי משפטי מקצועי לחיילים ולמלש"בים הזקוקים להכוונה, ייעוץ וייצוג בתהליכי פטור משירות צבאי. בזכות ניסיון של למעלה מ-20 שנה והיכרות עמוקה עם המערכת – אנו פועלים לא רק כחוק, אלא גם מתוך הבנה עמוקה של צרכי הלקוח.